<h1>ראבי"ה סימן אלף ק"א</h1>
<h2>דף צו:</h2>
והגיד בלא קנוקנותיו ושומנן אינו אוסר (למה) [לאשר] מתבשלין עמו דעץ הוא אלא שהתורה חייבה עליו. ואם נצלה עם הירך בלא קנוקנות ושומן קולף ואוכל עד שמגיע לגיד. ודין חלב שמפעפע כתבתי בתשובותיי (סי' תתקמ"ג).
<h2>דף צז.</h2>
קדירה שבישל בה בשר לא יבשל בה חלב ואם בשל בנותן טעם. וכן להפך. ודווקא אם היא בת יומא ואם אינה בת יומא רק שעבר עליה הלילה אפילו אם אינו יום שלם מיפגמא ושריא. וזכר לדבר עיבור צורה וכן פסק רבינו יעקב. והני מילי בדיעבד אבל לכתחילה לא. וכן בכף חולבת. ובלבד שהודחו ואין דבוק בהן ממשות האיסור. ודין איסור והיתר שנמלחו יחד פירשתי בתשובותיי (סי' תתקמ"א) אי סגי ליה בקליפה או שיעורו בששים. ומליח שהוא כרותח דצלי בשאינו נאכל מחמת מילחו (קי"ב ע"א). ובתשובות אבא מרי (לקמן סי' א' קמ"ב) פירש לה שפיר.
<h2>דף צז:</h2>
ומין בשאינו מינו בששים עם הרוטב ועם כל שאר הדברים שבקדירה שאינו מינו. ומין במינו פלוגתא דרברבתא, רבינו שלמה פסק במשהו ורוב הגאונים פסקו בששים. ואנן נהגינן במשהו וכן נהג רבינו אבא מרי. ולפנים (סי' א' ק"ג) נפרש מה נקרא מין במינו. כחל בס' היכא דלא קרעיה ובשליה בהדי בישרא. ויש מפרשים אפילו קרעו שתי וערב. ואפילו נתבטל הכחל בס' אסור הוא הכחל שאם נפל לקדירה אחרת אוסר אם אין שם ס' לבטלו שלעולם נחשב חתיכת נבילה. וכן דין כל איסורין משערינן כמו שבא לפנינו ולא אמרינן מעיקרא גדול היה, שאם הוא נצמק גם ההיתר נצמק. וכן במה שבקדירה משערינן ולא במה שבלעדי הקדירה כי הקדירה בלעה איסור וגם היתר. ואם הכניס לקדירה כף של איסור עד מקום שהכניס משערינן בששים. וכנתא שנפלה לקדירה בששים בחוטין שבה, ומר רב היי גזר שלא יבשלוה כלל אבל מותר לטגנה לאחר שנקרוה ועוד שטיגון דומה לצלי. ותרומה בק"א וערלה בר"א אם נתערבו בהיתר. ויש דברים שתערובתן אוסר באלף ויותר כדמפורש במשנה בפרק בתרא דע"ז (ע"ד ע"א). וקדירה שבישל בה תרומה לא יבשל בה חולין ואם בישל בנותן טעם. ועכבר בטל בששים ולא בעי אלף לבטלו כדפרישית בתשובות (ע"ז סי' א' ע"ז). (ומצאתי) [ביצה] שיש בה אפרוח בס"א לבד מן הביצה שהוא ס"ב בין הכל ואז מותר, ומיהו לפי האי דאסיקנא במסקנא דכל איסורין שבתורה בששים וכן בפרק בתרא דע"ז (ס"ט ע"א), נ"ל דהוא הדין בביצה שיש בה אפרוח. אבל ביצת עוף טמא שאין בה אפרוח אינה אוסרת [כלל] דמיא בעלמא נחשב ומיהו היא אסורה דגמרינן לה (ס"ד ע"ב) מדכתיב ואת בת היענה. ושאר איסורין שבטילין בס' אין האיסור מן המניין לבד מן כחל שנתבשל עם בשר שהכחל ממניין הששים דמין היתר הוא ועוד טעמא בעלמא [הוא] דאית ביה מן החלב. כיצד משערין בס' מביאין כלי מלא מים וממלאין קדירה האסורה מאותן מים עצמן ויתן הקדירה אסורה באותו כלי גדול והמים שיצאו הרי הן שיעור דופני הקדירה האסורה ואח"כ ימדוד המים המבטלים אותה ולשאר המבטלים בכלי קטן אם יש בהם ס' או לאו. ועוד יש דרכים אחרים שיכול לשער בהן כדפרי' בהלכות פסח (סי' תצ"ב) בשיעור מדת העומר.
<h2>דף ק.</h2>
ודבר חשוב כגון חתיכה הראוייה להתכבד [בה] לפני האורחים אי נמי גיד שחשוב בריא, שנתבשלו עם בשר וגידי היתיר בזמן שמכירין בנותן טעם ויזרוק האיסור בזמן שאין מכירין כולן אסורין והרוטב בנותן טעם. וזה (הרב) [הדבר] פי' יפה בתשובותיי (סי' תתקמ"ג).
